סוגי חתולים – מדריך גזעי החתולים הפופולריים בישראל

יש עשרות גזעי חתולים מוכרים, אבל רוב החתולים בישראל הם חתולי בית מעורבים, ואין בזה שום רע. לגזעים יש מאפיינים צפויים יותר, בגודל, בפרווה ובאופי, ולכן כדאי להכיר אותם לפני שמחליטים. במדריך תמצאו את סוגי החתולים הפופולריים בישראל: איך הם נראים, מה האופי שלהם, כמה טיפוח הם צריכים ולמי כל אחד מתאים.

בקצרה: איזה גזע מתאים לכם?

• רוצים חתול רגוע לדירה: בריטי, פרסי או רגדול.
• רוצים חתול חברותי שמדבר איתכם: סיאמי.
• משפחה עם ילדים: רגדול, מיין קון או סיבירי.
• מעט זמן לטיפוח: בריטי, סיאמי או מאו מצרי.
• אוהבים לטפח: פרסי.
• בלי העדפה חזקה לגזע: חתול בית מעורב מעמותה.

לפני שבוחרים גזע: 4 דברים שכדאי לדעת

1. אופי הוא לא רק גזע. גם בתוך אותו גזע יש חתולים שקטים וחתולים פעלתניים. ההתנהגות תלויה גם בגידול ובחיברות בגיל צעיר.
2. פרווה ארוכה פירושה עבודה. גזעים ארוכי שיער צריכים הברשה קבועה, ולפעמים גם עזרה בניקיון אחרי ארגז החול.
3. גודל משנה. חתול של 7 ק"ג צריך ארגז חול גדול, מתקן גירוד יציב ומקום לזוז.
4. קונים ממגדל אחראי או מאמצים. מגדל טוב יציג בדיקות בריאות להורים. ויש גם הרבה חתולים, כולל גזעיים, שמחכים לאימוץ בעמותות.

הגזעים הפופולריים בישראל

חתול בריטי (בריטי קצר שיער)

גוף חסון, פנים עגולות ופרווה קצרה וצפופה, "קטיפתית". הצבע הקלאסי הוא אפור-כחול, אבל יש גם חתול בריטי לבן, צינצילה (כסוף עם קצות כהים), ג'ינג'י ועוד. אופי: רגוע, עצמאי ולא תובעני. טיפוח: הברשה פעם בשבוע. לשים לב: נוטה להשמנה. מתאים ל: דירה, אנשים שעובדים מחוץ לבית, משפחות רגועות.

חתול פרסי (שיראזי)

החתול הפרסי, שבישראל רבים קוראים לו "חתול שיראזי", ידוע בפרווה ארוכה ועבה ובפנים פחוסות. אופי: שקט, עדין, אוהב שגרה. טיפוח: הברשה יומית, ניקוי אזור העיניים וקיצור פרווה סביב אזור הזנב. לשים לב: הפנים הפחוסות עלולות לגרום לקשיי נשימה ולדמעת, ולכן חשוב לבחור מגדל שמקפיד על בריאות. על ארגז החול: חול דק נדבק בקלות לפרווה ארוכה, וגרגר גדול לא נדבק. השוואה בין הסוגים יש במדריך סוגי החול לחתולים.

חתול סיאמי

גוף דק וארוך, עיניים כחולות ופרווה קצרה בהירה עם "נקודות" כהות באוזניים, בפנים, בכפות ובזנב. אופי: חברותי, פטפטן וקולני מאוד, ולא אוהב להישאר לבד שעות ארוכות. טיפוח: מינימלי. מתאים ל: מי שנמצא הרבה בבית ורוצה חתול "כמו כלב".

חתול ספינקס (חתול בלי שיער)

החתול "בלי שיער" או "בלי פרווה" המפורסם. בפועל יש לו שכבה דקה מאוד של פלומה. אופי: חברותי מאוד, אוהב חום ומגע. טיפוח: רחצה עדינה בקביעות, כי אין פרווה שתספוג את השומן, וגם ניקוי אוזניים. לשים לב: רגיש לקור ולשמש. אלרגיות: ספינקס לא היפואלרגני, כי האלרגן העיקרי של חתולים נמצא ברוק ובעור.

חתול סקוטי (סקוטיש פולד)

מוכר בזכות האוזניים המקופלות קדימה, ובעל אופי רגוע. חשוב לדעת: קיפול האוזניים נגרם משינוי גנטי שמשפיע גם על הסחוס והעצמות, ויכול לגרום לבעיות מפרקים וכאבים. בכמה מדינות אירופה יש מגבלות על הרבייה שלו. אם אתם שוקלים חתול סקוטי, בדקו מאוד טוב את המגדל ואת הבריאות, או שקלו סקוטי "ישר אוזניים" (Scottish Straight).

חתול רגדול

חתול גדול ורך, עם פרווה חצי-ארוכה ועיניים כחולות. השם מגיע מההרגל שלו "להתרפות" כשמרימים אותו. אופי: רגוע מאוד, טוב עם ילדים ועם בעלי חיים אחרים. טיפוח: הברשה פעם-פעמיים בשבוע. לשים לב: מתבגר לאט, עד גיל 3–4, וצריך ארגז חול גדול.

חתול מיין קון

אחד מגזעי חתולי הבית הגדולים ביותר. זכר בוגר יכול להגיע ל-6–8 ק"ג ויותר. אוזניים עם "מברשות", זנב עבות ופרווה ארוכה ועמידה. אופי: "ענק עדין": חברותי, סקרן ומשחקי. טיפוח: הברשה פעמיים בשבוע. לשים לב: צריך ציוד בגודל שלו: ארגז חול לחתול גדול, מתקן גירוד יציב וקערות רחבות.

חתול מצרי (מאו מצרי)

בישראל "חתול מצרי" מתייחס לרוב לגזע המאו המצרי: חתול דק ושרירי עם פרווה מנוקדת באופן טבעי ועיניים ירוקות. (יש מי שמשתמש בשם הזה גם לחתולים בלי שיער, אבל הספינקס הוא גזע אחר לגמרי.) אופי: מהיר מאוד, פעיל ונאמן לבני הבית. טיפוח: מינימלי. מתאים ל: בית עם זמן למשחק ומקומות גבוהים לטפס.

חתול סיבירי

חתול גדול וחזק מרוסיה, עם פרווה משולשת עבה. אופי: חברותי, משחקי וחכם. טיפוח: הברשה פעמיים בשבוע. אלרגיות: יש טענות שחלק מהחתולים הסיביריים מייצרים פחות מהאלרגן Fel d 1, אבל אין חתול היפואלרגני לחלוטין.

ומה עם חתול ג'ינג'י וחתול שחור?

ג'ינג'י ושחור הם צבעי פרווה, לא גזעים. עובדה מעניינת: רוב החתולים הג'ינג'ים הם זכרים, כי הגן לצבע הזה נמצא על כרומוזום X. לחתולים שחורים אין שום מאפיין התנהגותי מיוחד, למרות כל האמונות העממיות.

חתול בית מעורב: הגזע הכי נפוץ בישראל

רוב החתולים בבתים בישראל הם חתולים מעורבים, בדרך כלל חתולי רחוב או צאצאים שלהם שאומצו. הם חזקים, מסתגלים ומגיעים בכל צבע ואופי. עמותות ובתי מחסה הם מקום מצוין להתחיל בו, ויש שם גם חתולים בוגרים שהאופי שלהם כבר ידוע. כל מה שצריך לדעת על השבוע הראשון נמצא במדריך חתול בית – חיים עם חתול בדירה.

גזע וארגז החול: מה משתנה?

• פרווה ארוכה (פרסי, מיין קון, רגדול, סיבירי): חול דק נדבק לפרווה ומתפזר בבית. גרגר גדול פותר את זה.
• חתולים גדולים: צריך ארגז לפחות פי 1.5 מאורך החתול.
• חתולים רגישים לאבק: גזעים עם פנים פחוסות, כמו הפרסי, רגישים יותר בדרכי הנשימה. חול בלי אבק הוא בחירה טובה, ובכל בעיה נשימתית כדאי להתייעץ עם וטרינר.

לחתולים ארוכי שיער, החול של MEO בנוי מגרגר עץ גדול שלא נתפס בפרווה.

סיכום

לכל סוג חתול יש יתרונות משלו, והבחירה הנכונה תלויה בבית, בזמן שיש לכם ובכמה טיפוח אתם מוכנים לתת. אם אין לכם העדפה חזקה לגזע, חתול בית מעורב מעמותה הוא בחירה מצוינת. אם בחרתם גזע, בדקו את המגדל ואת הבריאות, והתאימו את הציוד, מהארגז ועד המברשת, לחתול שנכנס הביתה.